לפני מספר ימים, נשבר לנו אחד מהאביזרים במקלחת, בלי ברירה נאלצתי לנסוע לחנות לאביזרי אינסטלציה וקרמיקה. אחת החנויות המרכזיות בתחום באזור בחדרה, ממוקמת באזור התעשייה הדרומי, חנות ענקית המתהדרת במבחר ענק של מוצרים מעולים. הגעתי למקום חדור משימתיות - מכסה אסלה "חרסית" בצבע פרגמון – לא בערך אלא בדיוק. כמו בכל הדברים המיוחדים, אותו כלל - אין בתצוגה. מה שמחייב שרות ע"י איש שירות.
אנשי שירות כידוע עסוקים כשצריכים אותם. אבל בדיוק בשביל זה יש את אבנר או משה או חיים. אבנר מתוך להט המכירה פנה אלי ואמר: לך תפנק לעצמך אספרסו, אני כבר מתפנה אליך. הרמתי מבט בעקבות האצבע השלוחה. ראיתי מולי טלויזיה ענקית, מולה בר עם כיסאות גבוהים. בקבוקי משקה, ביסקוויטים קטנים בעטיפות נפרדות, שוקולדים קטנים בקערית לבנה מבריקה. ומאחורי הדלפק, עמדה מכונת קפה במטבעות אספרסו אוטומטית. רק להכניס קפסולה וללחוץ על כפתור. בטלויזיה רכבו גיבורי הטור דה פראנס. ומה צריך בן אדם יותר מאשר כוס אספרסו מעולה מול הנופים המדהימים של הרי האלפים.
שכחתי את אבנר שכחתי את המשימה, כמעט שכחתי את אשתי. מרים את הספל החם, לוגם בהנאה עילאית מהקפה הלוהט, החזק והריחני. מחייך לעצמי חיוך טיפשי, שוכח שיכולתי לנצל את אותו הזמן וללכת לאחת מארבע החנויות האחרות הממוקמות באותו האזור. אבל מי יוותר על בילוי חינמי בבית קפה? קשה להגיד אם חיכיתי בסבלנות או הייתי קצת מאוכזב מהעסקה שנסגרה מוקדם ומהר מידי, עוד לפני שנגמר הקטע בטור דה פראנס. כמובן, שבאותו זמן הספיק אותו אבנר להכין קפה הפוך לאישה ואספרסו כפול לגבר, לסגור מכירה מוצלחת, לחייך אלי בהבנה ולשתות בעצמו קפוצ`ינו מתקתק. מכונת קפה אוטומטית, כזאת אני רוצה בחנות שלי.
